דף הבית > חסד - במקרא
 
חסד - במקרא

המילה חסד היא מילה מקראית המציינת מעשה של טוב לב ונדיבות, שנעשה לעתים מבלי לצפות לתמורה.  המילה מופיעה לראשונה בספר בראשית, בתפילת עבד אברהם, שביקש כי אלוהים יעשה חסד עם אדוניו אברהם וישלח אל הבאר את הנערה המתאימה להיות אישה ליצחק. ואמנם חסד היא אחת מ-13 מידות הרחמים של ה', שהוא "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו?ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" (שמות לד 6-7). וכך גם הציג עצמו האל לעיני בני ישראל במעמד הר סיני, בעשרת הדיברות: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו?ֹתָי" (שמות כ 4 - 5). תכונת החסד באה לידי ביטוי לא רק ביחסו של האל אל עמו - אלא גם ביחסם של ישראל לה', כפי שמעיד הנביא ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב 2). הנביאים הטיפו להתנהגות חברתית המושתתת על חסד - ועל אהבת החסד,  בשילוב צדק, משפט ורחמים: "מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (זכריה ז 9).
בתקופת המשנה והתלמוד התפתח מושג החסד למערכת חברתית של ציוויים חברתיים בעלי משמעות מעשית וממוסדת של גמילות חסדים, שכללה סיוע לכל נזקק ולכל מי שנמצא במצוקה - קבועה או זמנית. גמילות חסדים זו כללה ביקור חולים (כולל סיוע במזון וטיפול), ניחום אבלים, הלוואה לנצרכים, מזון לנזקקים, עצה, הדרכה ועוד. ומכאן המנהג הקיים מזה כאלפיים שנה במרבית קהילות ישראל - קופות מיוחדות של גמילות חסדים - הנקראות בקיצור גמ"ח. חז"ל הדגישו את חשיבותה של  גמילות חסדים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים." 
הביטוי חסד של אמת מקורו בלשון חז"ל, בתקופת המשנה והתלמוד, ופירושו: הכבוד האחרון שחולקים למת על ידי התעסקות בקבורתו או השתתפות בהלווייתו - חסד שבעבורו אי אפשר לקבל תגמול או הכרת תודה (מן המת), ולכן הוא חסד אמיתי, חסד של אמת. מקובל לייחס את הביטוי לפסוק מקראי - בקשתו של יעקב אבינו מבנו יוסף: "וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת  אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (בראשית מז 29).

 

 

 

לעתים החסד נעשה בתמורה למעשה חסד - כגון במקרה של רחב, הזונה מיריחו, שסייעה למרגלים של יהושע ביריחו והצילה אותם ממוות, ובתמורה ביקשה מהם: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד ... וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת" (יהושע ב 12 - 13).
מיכה ו 8.
משנה, מסכת אבות, פרק א משנה ב.
הצירוף "חסד ואמת" שכיח במקרא, אך לאו דווקא בקשר לנפטר ולהתעסקות בקבורה. בסיפור מותם וקבורתם של שאול המלך ובניו מגדיר דויד המלך כחסד את מעשיהם של אנשי יבש גלעד, שהורידו את גופות שאול ובניו מחומת בית שאן והביאו אותם לקבורה (שמואל ב, ב 5 - 6).

 

     מושגים והערות
  

 
לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: פיליפ, טריה(ד"ר), קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.