דף הבית > שבעים שמות לירושלים
 
שבעים שמות לירושלים

ירושלים נזכרת בשם זה במקרא - מספר יהושע ואילך -  יותר מ-600 פעמים, אך היא נקראת גם ציון,  נזכרת בשם יבוס - כשם יושביה הראשונים, וכן כעיר דויד- על שמו של המלך שכבש אותה מיד היבוסים והפך אותה לבירת ישראל.  ירושלים ידועה בשמותיה ובכינוייה הרבים -  שבעים שמות לירושלים - במקרא ובמדרש, בפרשנות ובפיוטים, ואחד ממדרשי אגדה של חז"ל מציג רשימה ארוכה ומפורטת ובה 70 השמות שקרא ה' לירושלים, וכולם מעוגנים בתיאורי העיר במקרא.   
מקצת הכינויים של ירושלים מעידים על יחסו המיוחד של ה' לעיר: עיר אלוהים; עיר ה' (תהלים מו 5; ישעיהו מח 19); כיסא ה' (ירמיהו ג 17); ה' יראה (בראשית כב 14); אריאל  (ישעיהו כט 1). יש כינויים המציינים את מעמדה המקודש של העיר -  קודש (תהלים כ 3); עיר הקודש (ישעיהו נב 1); הר קודש (תהלים פז 1); קדוש ישראל (ישעיהו ס 14). שמות אחרים מעידים על מבני העיר ומיקומה: מצודת ציון (שמואל ב, ה 7); קריית מועד (ישעיהו לג 20); הר המור (שיר השירים ד 6), שעל פי האגדה הוא הר המוריה.  אופיה המיוחד של ירושלים וייעודה הרוחני באים אף הם לידי ביטוי בשמותיה: קריה נאמנה (ישעיהו א 21); עיר האמת (זכריה ח 3); נווה צדק (ירמיהו לא 22). גם על יופיה של העיר מעידים אחדים משמותיה: כלילת יופי (איכה ב 15); יפה נוף; משוש כל הארץ; קריית מלך רב (תהלים מח 3).
במדרשי אגדה מוצאים את ירושלים של זהב  שהיא עין העולם;  אור עולם ופלטין (=ארמון מלוכה). בארמית היא נקראת "אירושלים. וכינויה בפיוטים - "קרתא דשופרייא" (=העיר המובחרת). השם שנתנו הרומאים לירושלים אחרי דיכוי מרד בר-כוכבא הוא איליה קפיטולינה,  ושמה הערבי של ירושלים הוא אלקודס (=הקודש), אלקודס א-שריף (=הקודש הנעלה).

 

לדוגמה - מלכים א ח 1; ישעיהו א 27.
על מעמד ירושלים כבירת ממלכת יהודה מעיד השם עיר יהודה (דברי הימים ב כה 28), שם הנזכר גם בכרוניקה הבבלית משנת שבע לנבוכדנאצר, המספרת על כיבוש העיר. הם ירושלים אינו עברי או ישראלי ונזכר בכתבים מצריים כבר במאה ה- 18 לפני הספירה.
מדרש במדבר רבה פרשה יד. מדרש זוטא לשיר השירים א מונה ארבעים שמות לירושלים.
מדרש זוטא, שיר השירים, פרשה א.
ילקוט שמעוני, שיר השירים תתקכה.
ירושלים של זהב היה כתר בצורת חומה שנשים היו עונדות, כמסופר במשנה מסכת שבת פרק ו הלכה א ובתלמוד בבלי מסכת שבת דף נט עמוד א.
מדרש בראשית רבה פרשה סג סימן יד.
ילקוט שמעוני תהלים כג, פז.
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נט עמוד ב.
על שמו הפרטי של אדריאנוס הקיסר - איליוס, ועל פי כינויו של האל יופיטר - קפיטולינה.

 

     מושגים והערות
  

 
לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.