דף הבית > יוסף חיים מבגדאד - "בן איש חי"
 
יוסף חיים מבגדאד - "בן איש חי"
תקציר  תולדות חייו  יצירתו של ר' יוסף חיים  יצירתו - "בן איש חי"  העשרה - קישורים  

תקציר
ר' יוסף חיים מבגדאד (1834 - 1909) היה פוסק הלכה ומקובל, פייטן ודרשן, מנהיגה של יהדות עיראק ואחד האישים הבולטים בקהילות המזרח בעת החדשה. שמו השני - "בן איש חי" - הוא כשם ספרו המפורסם ביותר, המשמש עד ימינו ספר הלכה מרכזי בקהילות יהודי עיראק, פרס וכורדיסטן. ברבות השנים התעוררה התנגדות לגישתו ההלכתית, ובאה הדרישה "להחזיר עֲטָרָה ליושנה" ולהכפיף את המנהגים וההלכות לפסיקתו של יוסף קארו.  יצירתו הענפה של ר' יוסף חיים מקיפה את כל תחומי היהדות: הלכה וקבלה, ספרי שו"ת ודרשות, משלים ופתגמים, תפילות וסגולות וכן פיוטים רבים לשבת ולמועדים. הוא כתב עשרות ספרים, וכולם - פרט לאחד - נכתבו בעברית.  ר' יוסף חיים נפטר בגיל 75 ונקבר בבית הקברות היהודי בבגדאד.

תולדות חייו
ר' יוסף חיים נולד בבגדאד בשנת תקצ"ד - 1834, בן למשפחת רבנים - בנו של ר' אליהו חיים ונכדו של ר' משה חיים. כינויו "בן איש חי" הוא כשם ספרו המפורסם ביותר - ספר דרשות על פרשות השבוע בשילוב הלכות. הוא התחנך בבית המדרש לרבנים "בית זילכה" בבגדאד והיה תלמידו של הרב עבדאללה סומך, ראש בית המדרש ואחד החשובים שבחכמי עיראק. בגיל 18 נישא לרחל, בת דודתו, ולבני הזוג נולדו שני ילדים.  כשהיה בן 25, נפטר אביו, ויוסף חיים היה למנהיגם הלא רשמי של יהודי בגדאד: הוא לא מילא תפקיד רשמי בקהילה, אך בני דורו ראו בו סמכות הלכתית והרבו לפנות אליו בשאלותיהם. יוסף חיים התפרנס מהכנסותיו כשותף בעסקי אחיו, ולא הסכים לקבל שכר עבור פעילותו הציבורית. הוא שימש כדרשן קבוע בבית הכנסת, ובמשך השנים התפרסם כדרשן רב השפעה בקהילות היהודים. בדרשותיו עסק בפרשת השבוע והציג לקהל שומעיו רעיונות קבליים בלשון פשוטה תוך שילוב דברי מוסר והלכה. שיטה זו של שילוב פרשת השבוע, קבלה והלכה באה לידי ביטוי בספרו המפורסם "בן איש חי", ונועדה, להקל על שומעיו את לימוד ההלכות וזכירתן. ארבע פעמים בשנה - בארבע שבתות מיוחדות  - היה דורש בבית הכנסת הגדול בבגדאד. בשנת תרכ"ט - 1869 ביקר ר' יוסף חיים בארץ ישראל והגיע לירושלים ולחברון - למערת המכפלה.  אף שלא היה בעל משרה רשמית, נחשב לגדול הדור - ורבים מקהילות היהודים בעיראק ומחוצה לה, פנו אליו בשאלותיהם, כפי שעולה מאיגרותיו ומספרי השו"ת שכתב.   ר' יוסף חיים גם יזם את הקמתה של הישיבה הספרדית "פורת יוסף" בירושלים, ובנייתה החלה כחמש שנים לאחר מותו (תרע"ד - 1914).  
ר' יוסף חיים - "בן איש חי" - נפטר בתאריך י"ג באלול תרס"ט - 1909. רבבות אנשים - יהודים ולא יהודים - ליוו את ארונו במסע ההלוויה ברחובות בגדאד. השפעתו לא פסקה אחרי מותו והיא נמשכת עד ימינו אלה: ספריו נדפסים גם כיום במהדורות רבות, ותמונותיו נמכרות בחנויות לספרי קודש. ישיבת "בן איש חי", שנוסדה בירושלים בשנת תשכ"ג - 1963, נקראת על שמו.

יצירתו של ר' יוסף חיים
ר' יוסף חיים כתב עשרות ספרים בתחומים רבים של התרבות היהודית: ספרי הלכה ובהם ספרי שו"ת, דוגמת ספרו "רב פעלים", ספרי דרשות ומוסר, פרשנות למקרא, למשנה  ולתלמוד, ספרים בקבלה - ובכלל זה פרשנות לספר הזוהר, ספרי משלים ופתגמים וכן תפילות ופיוטים רבים.  כל ספריו (פרט לאחד) נכתבו בעברית, ואילו  דרשותיו נאמרו בשפת המקום - ערבית, ולאחר מכן תורגמו לעברית ונערכו לדפוס. כתביו משקפים את היקף ידיעותיו ואת שליטתו בספרות הרבנית לדורותיה ובכתביהם של בני זמנו במזרח ובאשכנז.
שני עקרונות חשובים הנחו את יצירתו: שילוב רעיונות קבליים על פי ספר הזוהר וקבלת האר"י ופנייה לקהל רחב ועממי - ובכלל זה נשים - שבדרך כלל לא זכו להשכלה תורנית. עיסוקו  בטקסטים קבליים עיוניים כמו גם בספרות העממית לסוגיה באו לידי ביטוי ביצירתו שפנתה אל כלל בני הקהילה - תלמידי חכמים ופשוטי עם כאחד.

יצירתו - "בן איש חי"
ספרו המפורסם ביותר של ר' יוסף חיים הוא הספר "בן איש חי" - ספר דרשות על פרשות השבוע, שנועד ללימוד במשך שנתיים, ולפיכך יש בו שתי דרשות לכל אחת מן הפרשות  שבתורה. בדרשות אלו שילב המחבר הלכות המבוססות על שניים מחלקיו של ספר הפסיקה שולחן ערוך.   לימים לוקטו ההלכות מן הדרשות ונדפסו בנפרד בספר שנקרא "בן איש חי - הלכות", והספר משמש גם בימינו ספר הלכה מרכזי בקהילות יהודי עיראק, פרס וכורדיסטן. "בן איש חי" מחולק לפי פרשות השבוע וכולל פתיחה שהיא דרשה, ולאחריה - פירוט ההלכות שהיו משולבות בדרשה המקורית,  לדוגמה: הפתיחה לפרשת בראשית בספר "בן איש חי - הלכות" מבוססת על הפסוק "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם", ולאחר מכן - אוסף הלכות הנוגעות למצוות טלית  וציצית. שילוב ההלכות במסגרת דרשות המבוססות על המקרא וכוללות דברי קבלה, אגדה ומוסר נועד לסייע לקהל השומעים לקלוט את ההלכות ולזכור אותן: "לדרוש בהלכות בלבד - אין לב המון העם נמשך אחריהם, אלא צריך שיהיה עיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר, ויזכיר הדרשן באמצע פסקי הלכות, על ידי הקשר שיקשרם בדרשה שדורש על המקרא, כדי למשוך לב העם אל הדברים האלה בחכמה ודעת."
גישתו של ר' יוסף חיים התבססה על שימור מנהגי המקום, וגם בענייני הלכה נהג כך ולא שינה ממנהגי המקום "ללא סיבה הלכתית מוצקה". פסיקתו של ר' יוסף חיים מעידה על חידושיו  ההלכתיים - הענקת תוקף של פסיקה למנהגים מקומיים, לצד הסתמכות גם על הפסיקה האשכנזית.     

העשרה - קישורים
• רבנו יוסף חיים, בן איש חי - הלכות - באתר שערי שכם.

• דרשות מתוך "בן איש חי" (שתי הדרשות) לכל אחת מפרשת השבוע לפי סדר קריאת התורה, וכן עלון בן איש חי: שאלות ותשובות על פרשת השבוע  - באתר קול אליהו.  

• מפיוטיו של בן איש חי, עם עיון בטקסט של כל פיוט בצירוף לחנים לפי מסורת עדות ישראל, ובהן בבל, מרוקו, בוכרה, הודו, ירושלים ועוד - באתר פיוט.

• מאמר של הרצל ובלפור חקק, מצוקת המשיח - דיון במשל של רבי יוסף    חיים - באתר אימאגו.

 

 

זוהי עמדתו של הרב עובדיה יוסף, שהיה הרב הראשי הספרדי ולאחר מכן מקימה ומנהיגה של תנועת ש"ס.
הספר היחיד שנכתב בערבית-יהודית הוא "קאנון אל-נסא" - חוק הנשים. לרשימה של כל כתביו וחיבוריו: אברהם בן יעקב, אוצר השירים, החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים, מרכז מורשת יהדות בבל, תשנ"ד - 1994.
אברהם בן יעקב, הרב יוסף חיים מבגדאד, מרכז מורשת יהדות בבל, תשמ"ד - 1987, עמ' כג.
ואלה ארבע השבתות המיוחדות בשנה: השבת שלפני יום הכיפורים (שבת שׁוּבָה), השבת שלפני פורים (שבת זכור), השבת שלפני חג הפסח (שבת הגדול) והשבת שלפני חג השבועות (שבת כלה).
לפי המסורת, ביקר ר' יוסף חיים בגליל - בקברי התַנָאִים ובקבר בניהו בן יהוידע, שר צבאו של שלמה המלך (מלכים א, ב 35). מאחר שר' יוסף חיים קבור בבגדאד, יש הנוהגים בימינו לעלות לקברו של בניהו בן יהוידע בצפת ביום פטירתו - יום ההילולה של ר' יוסף חיים ה"בן איש חי". כמה מכתביו של ר' יוסף חיים נקראים על שמו של בניהו בן יהוידע.
חביבה פדיה, מזרח הוא מזרח, תשס"ה - 2005, אתר יהדות - nrg מעריב.
ישיבת פורת יוסף הייתה ישיבה ספרדית ואחת הישיבות החשובות בירושלים בתחילת המאה ה-20. לישיבה הייתה ספרייה גדולה שמנתה אלפי ספרים, אך הישיבה על ספרייתה נהרסה במלחמת העצמאות, עם כיבוש הרובע היהודי בידי הירדנים. עד למלחמת ששת הימים שכנה הישיבה בשכונת גאולה בירושלים, ולאחר מלחמת ששת הימים הוקם מחדש מרכז הישיבה ברובע היהודי, בבניין חדיש ומפואר שתוכנן בידי האדריכל משה ספדיה.
רשימת כל כתביו וחיבוריו - בספרו של אברהם בן יעקב, אוצר השירים, החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים, מרכז מורשת יהדות בבל, תשנ"ד - 1994. אחד מפיוטיו הידועים - "ואמרתם כה לחי" - הוא פיוט בן 22 בתים - כמספר אותיות הא"ב ולפי סדרן. הנה הבית הפותח את הפיוט: "ואמרתם כה לחי / רבי שמעון בר יוחאי / איש אלוהים קדוש הוא / אשרי עין ראתהו / לב חכם ישכיל פיהו / אדוננו בר יוחאי."
לדוגמה: ציטוטיו מדברי ר' חיים מוולוז'ין, מתלמידיו של הגר"א.
והם שני חלקיו הראשונים: אורח חיים ויורה דעה. ר' יוסף חיים מציג את ההלכות ללא הבחנה בין הלכות שהן מן התורה (מדאורייתא) או הלכות שהן תקנות חכמים (מדרבנן).
מתוך ההקדמה, "בן איש חי", תשמ"ו - 1986, עמ' ז דף ב.
ועוד על פסיקתו של ר' יוסף חיים: צבי זוהר, האירו פני המזרח, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"א- 2001, עמ' 40-44, 47-61.

 

     מושגים והערות
  

 
מעט יוצרים לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: נברו, אסף (ד"ר); קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.