דף הבית > החינוך בהגותו ובפועלו של הרב קוק
 
החינוך בהגותו ובפועלו של הרב קוק

תחום החינוך בא לידי ביטוי גם בהגותו וגם בפועלו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "היסוד הראשי הוא חינוך."  ברמה ההגותית שאף הרב קוק להציג דגם חינוכי הרמוני, שישלב חינוך יהודי מסורתי יחד עם השכלה כללית. לפי הרב קוק, היעד המרכזי של החינוך הוגדר על ידי אברהם אבינו, והוא "הקריאה בשם ה' המביאה טוב ויושר לאדם באשר הוא". היעד של החינוך מעוגן אפוא באלוהי ישראל, אך יש לו השלכה כלל אנושית הנוגעת לכל אדם באשר הוא. בדבריו הדגיש הרב קוק את ההבחנה בין הליבה, החלק הפנימי, של החינוך - לימוד תורה - ובין חלקיה האחרים, החיצוניים - לימודי חול והשכלה הכללית, המעניקים לאדם את הכלים להתמודד עם "מלחמת החיים" כהגדרתו.  בהגותו החינוכית של הראי"ה קוק קיים הבדל ברור בין לימודי קודש ובין לימודי חול, ויש  עדיפות עליונה ללימודי הקודש, לאותה "הדרך העתיקה אשר בה הלכו אבותינו מעולם" ואשר מנעה את ההתבוללות. עם זאת תמך הרב קוק בהקניית השכלה כללית - תוך הבחנה בין הטוב והראוי שבה ובין השלילי והבלתי ראוי. שכן לימוד האמת הפנימית, אמת התורה, ללא הסתייעות בהשכלה כללית  - יביא לדבריו לשטחיות. הקמת הגימנסיה העברית (תרס"ה - 1904) הייתה למורת רוחו של הרב  אך שימשה מבחינתו גורם מדרבן להקמת מסגרת חינוכית ברוח חזונו והשקפתו: "אלוקים חשבה לטובה, כדי שנהיה מוכרחים להתחרות עם הסדרים היותר יפים ומודרניים". ומכאן תמיכתו בבית ספר דתי מקביל לגימנסיה, שיציג חלופה הולמת לבית הספר החילוני החדש, ומכאן תמיכתו בבית הספר "תחכמוני" ביפו, שהיה בית הספר הדתי הראשון בארץ ששילב לימודי קודש עם השכלה כללית. הרב קוק גם יצא בקריאה להקים בית ספר מקביל לבנות, כדי להעניק להן כלים "להלך עם החיים, חמושות בעוז דעת, אהבת תורה ואמונת אומן". 
מפעלו הידוע ביותר בתחום החינוך היה הקמת הישיבה המרכזית העולמית בירושלים (תרפ"ב - 1921) -לימים ישיבת "מרכז הרב". הרקע להקמת הישיבה המרכזית העולמית היה ייסודה של האוניברסיטה העברית: בהקמת האוניברסיטה ראה הרב צעד חיובי אך חלקי, שהיה הכרח להשלימו ובכך להביא לתיקונו:  "אין שום אפשרות לצייר שירושלים... תהיה מרכזת רק את הצעירות החילונית על ידי אוניברסיטה." הרב קוק האמין כי הישיבה תשמש מרכז רוחני מאזן ואף תשפיע על האוניברסיטה. הישיבה המרכזית העולמית שיקפה את רעיונותיו החינוכיים, שהתגבשו כבר בשנותיו הראשונות ביפו ובהקמת הישיבה שם. לישיבה זו - לימים ישיבת "מרכז הרב" - עיצב הרב קוק תכנית לימודים בלתי שגרתית באותם ימים, שכללה לימודי תנ"ך (לצד תלמוד  והלכה), "חכמת ישראל העיונית והמחקרית" ולימודי מוסר, במטרה להעניק לתלמידים "הדרכה גופנית ונפשית בריאה."

 

ציטוט דברי הרב בתוך: צבי ירון, משנתו של הרב קוק, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ד - 1974, עמ' 196.
על פי מכתבו של הראי"ה קוק לעורך העיתון חבצלת (י"ד בחשוון תרס"ט - 1908) (אבינועם רוזנק, הרב קוק, הוצאת מרכז שלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ז - 2007, עמ' 66 - 67).
הרב יצא נגד החינוך המעורב בגימנסיה (בנות ובנים), נגד גילוי הראש של הבנים בגימנסיה ונגד לימוד התנ"ך ברוח ביקורת המקרא "שפרצה כל גדרי מסורת". לטענתו, הגימנסיה "עוקרת בידיים את שורש האמונה ומכבה את זיק אש דת קודש שבלב חניכיה". ועם זאת סבר הרב שאין טעם להתנגד לה - אלא להציע "בית חינוך הערוך בכל מילואו לעומת הגימנסיה" (אבינועם רוזנק, הרב קוק, עמ 69).
ציטוט דברי הרב בתוך: אבינועם רוזנק, הרב קוק, הוצאת מרכז שלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ז - 2007, עמ' 73.
הראי"ה קוק תמך לא רק בהקמת האוניברסיטה העברית אלא גם בהקמת בית הספר לאומנויות בצלאל (תרס"ו - 1906): הוא הועיד לבצלאל את הייעוד של עיסוק בהיבטים האסתטיים של היהדות. ועזם זאת, נתן ביטוי גם לחששותיו משני המוסדות האלה.
ציטוט דברי הרב בתוך: אבינועם רוזנק, הרב קוק, עמ' 230 - 231.

 

     מושגים והערות
  

 
לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.