דף הבית > יהודה הלוי
 
יהודה הלוי
תקציר  תולדות חייו  שירת החול של יהודה הלוי  שירת הקודש של יהודה הלוי  העשרה - קישורים  

תקציר
ר' יהודה הלוי, ריה"ל, (1141-1075) נולד בטודלה למשפחה אמידה ומשכילה ונחשב לגדול משוררי ספרד. היה גם פילוסוף, רופא, ומנהיג לא רשמי של יהודי ספרד בימיו.  לפרנסתו עבד כרופא, אך עסק גם במסחר, וכבר בגיל צעיר החל לכתוב שירים. שירתו של יהודה הלוי כללה סוגה חדשה ומיוחדת במינה, שירי ציון, ורבים מפיוטיו שולבו בתפילות השבת  והמועדים והם מלווים גם בימינו את סעודות  השבת.  ספרו הפילוסופי - ספר הכוזרי - מציג את הגותו הדתית, שהדגישה את חשיבותה של ארץ ישראל ואת חרפת הגלות. נאמן לתפיסתו החליט בערוב ימיו לעזוב את ספרד, לוותר על מעמדו החברתי ועל תנאי חייו הנוחים ולעלות לארץ. הוא הגיע למצרים, משם הפליג לארץ ישראל, כנראה לעכו. לא ידוע מה עלה בגורלו, ומשערים שאכן הגיע לארץ וגם לירושלים - ושם נפטר.  

תולדות חייו
ר' יהודה בן שמואל הלוי נולד בעיר טודלה בספרד הנוצרית למשפחה משכילה ואמידה, וכבר בגיל צעיר מאוד החל לכתוב שירים. מאחר שהמרכז היהודי והתרבותי היה באותם ימים באנדלוסיה,  בספרד המוסלמית שבדרום, החליט יהודה הלוי לעבור לשם. הוא שלח את אחד משיריו למשורר משה אִבְּן עזרא, ואבן עזרא התרשם מאוד מ"בן נעים וצעיר שנים" זה ומכישרונותיו והזמין אותו אליו לגרנדה.   בגרנדה רכש יהודה הלוי את השכלתו גם בתחום התורני וגם בתחום המדעים - פילוסופיה ורפואה, ושם גם כתב חלק חשוב משירת החול שלו - את שירי השבח והידידות. בגרנדה התיידד יהודה הלוי עם משוררים אחרים, ובזכות כישרונותיו ואופיו החם והעליז התחבב בקלות על סביבתו.  קשרי ידידות מיוחדים נרקמו בינו ובין הפרשן והמשורר, אברהם אִבְּן עזרא, שנולד גם הוא בטודלה.
ליהודה הלוי הייתה בת יחידה, ולפי אחת ההשערות היא התחתנה עם יצחק, בנו של אברהם אִבְּן עזרא.  בשנת 1090 פלשו המוסלמים הקנאים (המורביטון) לדרום ספרד, ויהודה הלוי - כמו יהודים אחרים - נאלץ לעזוב את גרנדה ועבר לקורדובה. שם עסק גם ברפואה  וגם במסחר, ונהנה ממעמד כלכלי וחברתי מבוסס. יהודה הלוי חי בתקופה שבה נקלעו היהודים שלא בטובתם למאבק בין הנוצרים למוסלמים על השליטה בספרד. מצב זה היה הרקע לכתיבת ספרו הכוזרי, שבו נתן ביטוי לתפיסתו הדתית והפילוסופית ולהבנתו כי הוויכוח בין היהדות לדתות האחרות אינו רק ויכוח דתי, וכי השלטון והכוח "היו נימוק מכריע בוויכוח הבין-דתי": ניצחון צבאי ופוליטי נחשב גם לניצחונה של דת הצבא המנצח.  הספר מדגיש, בין השאר, את חובתו הדתית של היהודי לעלות לארץ ישראל, ומתאר את המשך השהייה בגלות כחרפה.  יהודה הלוי לא רק נאה דרש - אלא גם נאה קיים: בערוב ימיו, ככל הנראה לאחר שהתאלמן מאשתו, החליט לעלות לארץ ישראל, למרות גילו (65) ועל אף הסכנות שהיו כרוכות בהפלגה בים באותה תקופה. וכך, בקיץ של שנת תת"ק -  1140 יצא ר' יהודה הלוי למסעו, יחד עם יצחק, בנו של ידידו אברהם אִבְּן עזרא. תחילה הגיע לאלכסנדריה שבמצרים, שם התארח אצל מנהיגי הקהילה, ומשם יצא לביקור בקהיר. יהודה הלוי שהה במצרים עד חודש סיוון של שנת תתק"א - 1141, שבו הפליג במסעו לארץ ישראל - ומאז נעלמו עקבותיו. משערים שהוא אכן הגיע לארץ אך נפטר זמן קצר לאחר מכן, בחודש אב של אותה שנה.  אגדת עם מספרת כי ר' יהודה הלוי הגיע לכותל המערבי בירושלים ושם נרמס תחת פרסות סוסו של פרש ערבי בעודו קורא את שירו "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך". על אגדה זו הסתמך חיים חפר כאשר כתב בשירו: "הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו". 

שירת החול של יהודה הלוי
ר' יהודה הלוי הכיר גם את השירה העברית וגם את השירה הערבית   והחל לכתוב שירה בגיל צעיר מאוד. שירת החול של יהודה הלוי כוללת כ-750 שירי חול, ובהם כ-180 שירי שבח וידידות, המהווים את קבוצת השירים הגדולה שלו. מאחר שבא ממשפחה עשירה והיה גם בבגרותו אדם אמיד, הוא לא נזקק לתמיכת נדיבים, ואת שירי השבח שלו כתב לכבודם של גדולי דורו - משוררים, חכמי תורה ופילוסופים, ובהם המשורר משה אִבְּן עזרא וידידו יצחק אִבְּן אליתום. 
יהודה הלוי כתב גם כ-80 שירי חשק ואהבה, שמקצתם נכתבו לאירועי שמחה, כגון חתונות. שירים אלה כוללים תיאורים נועזים של אברי הגוף הנשיים. מאחר שתיאורים אלו לא התיישבו עם הלהט הדתי העולה משירת הקודש שלו, משערים כי שירי החשק נכתבו בתקופת בחרותו, ולאחר מכן חדל מכתיבתם. יהודה הלוי חיבר כ-45 שירי מספד וקינות, שבהם ביקש להביע את צער האבדן והמוות באמצעים סגנוניים חדשים, ובהם הצגת המת כדובר בשיר, כמו בשיר המבוסס על שיחה בין אם לבתה המתה. יהודה הלוי כתב שירי מספד לא רק לגדולי עם ונכבדים, אלא גם לאנשים ונשים מפשוטי העם ואף לילדות. שיריו פורסמו ונפוצו בכתבי יד גם מחוץ לספרד עוד בימי חייו, וזכו לפרסום והערכה. על ייחודה ויופייה של שירתו כתב המשורר יהודה אלחריזי: "כל היוצאים בעקבותיו ללמוד מלאכת שירותיו (=שיריו) / לא השיגו אבק מרכבותיו".  


שירת הקודש של יהודה הלוי
יהודה הלוי כתב כ-300 פיוטים, ובהם רבים ששולבו בתפילות השבת והחג, וגם בזמירות שנוהגים לשיר בסעודות השבת. פיוטיו של יהודה הלוי עוסקים בנושאים מקראיים והיסטוריים, וכן בגורל העם. בפיוטיו מתאר יהודה הלוי את מצבם הנרדף של יהודי ספרד בימיו: "הדפוני / הלמוני / בני עשיו וישמעאל", ומבקש מן האל: "השפילם / והפילם / כמו סיסרא ביד יעל". תחושת הגלות מקבלת ביטוי בולט בפיוטיו: יהודי ספרד, שחלקם יושבים  "בחבל אדום" - בספרד הנוצרית, וחלקם – "בחבל ערב" - בספרד המוסלמית,  הם הסובלים תדיר ממלחמות הנוצרים והמוסלמים: "הם כי יילחמו במלחמתם - אנחנו נופלים במפלתם", שכן ליהודים אין כוח צבאי: "אבד צבאי ונעדר / יוצא צבא בישראל".  
יהודה הלוי חיבר סליחות  לימים הנוראים, ובהם "אלוהים שחרתיך", "ה' נגדך כל תאוותי" וכן קינות לתשעה באב, שהידועה בהן היא "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך", השייכת לקבוצת שירי ציון שכתב. שירת הקודש של יהודה הלוי עוסקת גם בחוויה האישית שבין אדם לאלוהיו: "יה אנה אמצאך? / מקומך נעלה ונעלם. / ואנה לא אמצאך? / כבודך מלא עולם."

עוד ערכים בנושא - באתר זה:
• שירי ציון של יהודה הלוי
• מסעו של יהודה הלוי לארץ ישראל

העשרה - קישורים

מאגר שירי יהודה הלוי לפי סוגות ונושאים - באתר פרויקט בן יהודה.

פיוטים ולחנים של ר' יהודה הלוי לפי נוסחי עדות ישראל  - באתר פיוט.

חידות קצרות בחרוזים שכתב ר' יהודה הלוי בצירוף פתרונן - באתר דעת.

מאמר מאת ד"ר יהושבע בנטוב, "יסודות דרמטיים בשני פיוטי אהבה" - באתר משרד החינוך.

מאמר מאת ד"ר ישראל רוזנסון, "לבו במזרח - ארץ ישראל ביצירת רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי ובשירתו" - באתר משרד החינוך.

מבחר של 31 שיעורים על הגותו של יהודה הלוי  - באתר ישיבת הר עציון.

 

  

שולמית אליצור, "שירת החול העברית בספרד המוסלמית", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ד - 2004, כרך א' עמ' 107.
זמירות השבת הנפוצות כיום במרבית עדות ישראל כוללות גם מפיוטיו של ר' יהודה הלוי, והידוע שבהם - "יום שבתון אין לשכוח".
אגדת עם מספרת כי ר' יהודה הלוי הגיע לכותל המערבי בירושלים ושם נרמס תחת פרסות סוסו של פרש ערבי.
משה אבן עזרא, דיוואן, מהדורת בראדי, הוצאת שוקן, תרצ"ה - 1936, עמ' כג.
שולמית אליצור "שירת החול העברית בספרד המוסלמית" הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ד – 2004, כרך א עמ' 106.
לבן שנולד קראו יהודה על שם אבי האם, שהיה עדיין בחיים, כמנהג יהודי ספרד.
יהודה הלוי היה רופא מצליח, אך הדבר לא מנע ממנו לכתוב בשירו "אל רפאני וארפא" - דברים הממעטים בערכה של רפואת אנוש ומדגישים את חשיבותה של עזרת ה' בריפוי ובהחלמה.
אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תשנ"ו - 1999, עמ' 108.
ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מאמר שני, כ-כד. יהודה הלוי מציין, בין השאר, כי הדברים שאמרו חכמינו בשבח ארץ ישראל "ארוכים הם מאוד", ומצטט כמה מהם, כגון: "לעולם יָדוּר (=יגור) אדם בארץ ישראל בעיר שרובה גויים - ואל יָדוּר בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל" (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי עמ' ב).
על קורותיו של יהודה הלוי בארץ - אם אמנם הגיע לארץ - אין תיעוד. שיר שנתגלה בגניזת קהיר מחזק את ההשערה כי ר' יהודה הלוי אכן הגיע לירושלים ושם נפטר.
על אגדה זו הסתמך חיים חפר כאשר כתב בשירו: "הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו" (חיים חפר, הצנחנים בוכים).
יהודה הלוי יצא נגד השפעת השירה הערבית על שירתם של משוררי ספרד היהודים. השפעה זו העידה לדעתו על "נמיכות הקומה הרוחנית שאפיינה את דרך ההסתכלות ואת ההתבטלות כלפי היצירה הערבית" (שולמית אליצור, "שירת החול העברית בספרד המוסלמית", כרך א עמ' 105).
בשיר שבח לידידו יצחק כתב: "וכף תמר ברון ציפור לכף סופקת, / מתנופת משתחווה נגד פני יצחק / ותבל עם שמו צוחקת." השורה האחרונה מבוססת על שמו של הידיד- יצחק- הנגזר מן הפועל לצחוק.
יהודה אלחריזי, תחכמוני, הוצאת מחברות לספרות בסיוע מוסד הרב קוק, תשי"ב - 1952, עמ' 46.
יהודה הלוי, דיוואן שירי הקודש, מהדורת בראדי, תר"ץ - 1930, כרך ב עמ' 155.
כל שירי רבי יהודה הלוי, מהדורת זמורה, הוצאת מחברות לספרות, תש"י - 1950, כרך י עמ' 593.
כל שירי רבי יהודה הלוי, כרך י עמ' 121.

 

     מושגים והערות
  

 
מעט יוצרים לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: הלזנר, ישראלה; קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.