דף הבית > סליחות
 
סליחות
תקציר  תכני הסליחות  אמירת סליחות – וההשכמה לסליחות  אווירת הסליחות של חודש אלול  פיוט - "אדון הסליחות"  העשרה – קישורים  

הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בעיקר בבית הכנסת בחודש אלול ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. חודש אלול מסיים את השנה בלוח העברי,  ולפי המסורת הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה - והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים הפותחים אותה. ומכאן המנהג להתחיל בחודש אלול באמירת סליחות, שעיקרן  בקשת סליחה על חטאי השנה החולפת. את הסליחות אומרים בבית הכנסת במרבית הקהילות בימי החול בלבד (ולא בשבת).  הסליחות אינן חלק מסדר התפילות הרגיל ואינן מופיעות בסידור התפילה; הן מקובצות בספרונים נפרדים הנקראים "סדר סליחות."  

תכני הסליחות
הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו. בקשה זו לרחמים ולסליחה מבוססת על מידות הרחמים של ה', שאותן מזכיר המתפלל פעמים אחדות במהלך הסליחות על-פי הכתוב בספר שמות (פרק לד פס' 6-7): 
" ה', ה' אֵל רחום וחנון, ארך אפיים  ורב חסד ואמת.
נוצר (=שומר) חסד לאלפים, נושא (=סולח) עוון ופשע וחטאה…"
לאחר אמירת פסוקים אלה מבקש המתפלל: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח [וסלחן] ורב חסד …".
המנהג להזכיר את מידות הרחמים של האֵל בסליחות הוא מנהג עתיק, המופיע כבר בתלמוד הבבלי. מאז תקופת התלמוד נוספו לסליחות פיוטים שונים העוסקים בהודאה בחטאים ובבקשת סליחה ורחמים, כמו גם בשלוש עשרה מידות הרחמים של האל ובאפסותו של האדם. 
הפיוטים נכתבו בדרך כלל בחרוזים עם פזמון חוזר. פיוטים רבים מבוססים על שיטת האקרוסטיכון: האותיות הראשונות של כל שורה יוצרים צירוף בעל משמעות: אותיות הא"ב, שמו של מחבר הפיוט ועוד.
בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה – אברהם, יצחק  ויעקב – ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאי האבות. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה.


אמירת סליחות – וההשכמה לסליחות
בעדות המזרח מתחילים לומר סליחות בראש חודש אלול (או למחרתו), ובעדות אשכנז – במוצאי השבת שלפני ראש השנה.  המנהג לומר סליחות הוא קדום למדי - מתקופת הגאונים: עדות בכתב למנהג זה מוצאים בקביעתו של רב עמרם גאון, שחי בבבל במאה ה- 9 וכתב: "ומשכימין בכל יום לבתי כנסיות קודם עמוד השחר ומבקשין רחמים".  רב עמרם גאון פירט את נוסח הסליחות וציין את זמן אמירתן - עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, בין ראש השנה ליום הכיפורים. מעדותו עולה, כי בבבל של אותה תקופה לא אמרו סליחות בחודש אלול, אלא רק בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ונראה שרק מאוחר יותר, בכמה מקומות (בספרד, בפרס) החלו לומר סליחות מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים - במשך ארבעים יום. 
כאמור, המנהג להשכים ולקום לתפילת הסליחות בשעות האחרונות של הלילה, לפני עלות השחר, היה קיים כבר בבבל, בתקופת הגאונים. גם כיום יש המשכימים קום לאמירת סליחות לפני עלות השחר, ויש האומרים את הסליחות בשעות הלילה המאוחרות. בקהילות רבות בימינו (בעיקר עדות אשכנז) אומרים את הסליחות הראשונות של מוצאי שבת (שלפני ראש השנה) סמוך לחצות הלילה, ובימים האחרים אומרים סליחות בבוקר, לפני תפילת שחרית (תפילת הבוקר).

אווירת הסליחות של חודש אלול
בשנים האחרונות מתקיימים בלילות חודש אלול "סיורי סליחות" בשכונות העתיקות והדתיות של ערים כמו ירושלים וצפת. בחודש אלול בשעות הלילה אומרים בבתי הכנסת בשכונות אלו את הסליחות, והמטיילים באים לשמוע אותן ולספוג את האווירה המיוחדת של חודש אלול.
אווירה זו משתקפת גם בשירו של המשורר אברהם חלפי, "סתיו יהודי": 
"סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי רמזי אלול.
- - - - -
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן."

פיוט - "אדון הסליחות"
"אדון הסליחות" הוא אחד מפיוטי הסליחות הידועים (שנתחברה להם גם מנגינה).
שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע. הפיוט נכתב בחרוזים, והוא כולל פזמון – שורה חוזרת: "חטאנו לפניך – רחם עלינו". "אדון הסליחות" נכתב בשיטת האקרוסטיכון – לפי אותיות הא"ב: האותיות הראשונות בכל שורה מצטרפות ל- 22 אותיות הא"ב.
הפיוט מזכיר, בין השאר, את הברית עם האבות (אברהם, יצחק ויעקב), שהיא אחד הרעיונות המרכזיים בסליחות: הברית בין האל לאבות היא שתעמוד לנו, צאצאיהם –  על אף חטאינו. 
לפניך קטעים מתוך הפיוט – בצירוף ביאורי מילים.

"אדון הסליחות / בוחֵן לבבות  
גולה עמוקות / דובר צדקות      
חטאנו לפניך – רחם עלינו.    

הדור בנפלאות / ותיק בנחמות
זוכר ברית אבות / חוקר כליות.  
חטאנו לפניך – רחם עלינו.      


טוב ומטיב לבריות / יודע כל נסתרות  
כובש עוונות / לובש צדקות      
חטאנו לפניך – רחם עלינו.
- - - - - 
פועל ישועות / צופה עתידות
קורא הדורות / רוכב ערבות     
שומע תפילות / תמים דעות     
חטאנו לפניך – רחם עלינו."  
    

העשרה – קישורים

• סדר סליחות משולב של המסורות והנוסחים הקיימים – באתר ישיבות הקיבוץ הדתי .

• על זמני סליחות בהלכה ובפסיקה – כולל בפסיקה בת ימינו, באתר כיפה. 

• פיוטי סליחות, כולל מילות הפיוט (בניקוד), הסבר על הפיוט ועל מחברו ואפשרות להשמעה (פס קול) –
באתר מוסיקה יהודית

• כותל הסליחות של נשים ברשת (נש"ר) 

• אוסף של גלויות סליחה קריקטוריסטיות – באתר תפוז.

• פורום סליחות ברשת .

חודש אלול הוא החודש השנים עשר לפי הלוח העברי המקובל בימינו. לפי הלוח הקדום הנזכר בתנ"ך - החודש הראשון הוא ניסן, חודש האביב, והחודש השנים עשר הוא לפיכך חודש אדר (מגילת אסתר, ג 7).
במהלך כל חודש אלול, אחרי תפילת שחרית (תפילת הבוקר), נוהגים לתקוע בשופר, כדי לעורר את המתפללים לחשבון נפש ולבקשת סליחה לקראת הימים הנוראים.
המושג "סליחות" מתכוון בעיקר לסליחות של חודש אלול ותחילת חודש תשרי (הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים). אך המושג כולל גם סליחות שאומרים בימי צום וכן בימי מצוקה ופורענות הנוגעים לכלל הציבור.
על-פי המסורת היהודית, יש לכל אחד אפשרות לזכות בסליחה ובמחילה – בתנאי שהביע חרטה מלאה על מעשיו, וקיבל על עצמו לשנות את דרכיו ואת התנהגותו מכאן ולהבא (קבלה לעתיד). תפיסה זו מתייחסת גם ליחסים שבין אדם לאלוהיו וגם ליחסים שבין אדם לחברו. אלא שביחסים שבין אדם לחברו – בשונה מן היחסים שבין אדם לאֵל – הסליחה מותנית בפיוס האדם הנפגע. וע"ע תשובה.
מידות הרחמים של האל חוזרות – בצורה מקוצרת – בספר במדבר (יד 18).
ארך אפים: ביטוי מקראי, שפירושו: מתאפק שלא לכעוס, סבלני.
למעט אותן שנים שבהן חל ראש השנה ביום שני או שלישי. במקרים אלה – מתחילה אמירת הסליחות בעדות אשכנז כעשרה ימים לפני החג (במוצאי השבת).
דניאל שפרבר, מנהגי ישראל -מקורות ותולדות, הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ה – 1995, חלק שני, עמ' ריד.
שם, שם, עמ' רטו - רטז.
וכך גם נקבע בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תקפא סעיף א: "נוהגים לקום לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים". אמירת סליחות במשך ארבעים יום (מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים) היא כנגד ארבעים הימים שבהם שהה משה רבנו על הר סיני אחרי חטא העגל כדי לבקש רחמים ומחילה בשם בני ישראל (ולקבל את לוחות הברית – בפעם השנייה).
אברהם חלפי, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ח - 1988, עמ' 202. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. http://www.acum.org.il
גולה עמוקות: יודע דברים עמוקים, נסתרים (על פי איוב יב 23), דובר צדקות: מדבר דברי אמת ומקיים את הבטחתו (על פי ישעיהו סג 1).
חוקר כליות: חוקר ובוחן את מחשבותיו הנסתרות של האדם. בעת העתיקה האמינו, שהמחשבות והמצפון של האדם נמצאים בכליות.
לבריות: לאנשים. ברייה: אדם.
כובש עוונות: סולח על העוונות, החטאים.
קורא הדורות: יודע מה יקרה בדורות הבאים - וכאילו קורא לכל דור לבוא בזמן המיועד לו (על פי ישעיהו מא 4). רוכב ערבות: רוכב על עננים (על פי תהלים סח 5).
תמים דעות: דעותיו תמימות, שלימות ונכונות.

 

     מושגים והערות
  

 
מעט יוצרים לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.