דף הבית > ספרי דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים
 
ספרי דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים
תקציר  ספר  דניאל  ספר עזרא ונחמיה  ספר דברי הימים (א, ב)  העשרה - קישורים  

תקציר 
דניאל, עזרא ונחמיה ודברי הימים (א-ב). הם שלושת הספרים האחרונים בחלק הכתובים  ובתנ"ך כולו. ספרים אלו הם גם המאוחרים ביותר, ונתחברו במהלך תקופת הבית השני. ספר דניאל וספר עזרא ונחמיה מתארים דמויות ואירועים בגולה וביהודה מתקופת הבית השני - מימי  הכרזת כורש ואילך. ואילו ספר דברי הימים (א-ב), הפותח ברשימות יחס מן האדם הראשון ועד שאול המלך, עוסק בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל מימי המלוכה ועד גלות בבל והכרזת כורש. ספר דניאל וספר עזרא ונחמיה כתובים בשתי שפות - עברית  וארמית, בניגוד לספר דברי הימים ולכל שאר ספרי התנ"ך, הכתובים עברית.

ספר  דניאל
אחד מספרי הכתובים של התנ"ך, ובו מתוארים מעשיו וחזיונותיו של דניאל. בספר דניאל שני חלקים: חלק המספר על דניאל ושלושת חבריו, וחלק המתאר את חזיונות דניאל.
החלק הראשון (פרקים א-ו) מתאר את קורותיהם ומעשיהם של דניאל ושלושת חבריו - חנניה, מישאל, ועזריה - נערים אצילים ובעלי כישרון, שהגלה נבוכדנאצר מלך בבל מיהודה. דניאל וחבריו נבחרו להתחנך בחצר המלך כדי להכשירם לתפקידי שרים. בכל תקופת הכשרתם ושירותם "לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (א 5) שמרו דניאל וחבריו על דתם ועל מנהגיהם: הם סירבו לאכול את "פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ" או לשתות מיינו (דניאל א 8).  כאשר ציווה המלך על נתיניו להשתחוות לפסל (פרק ג) - סירבו חנניה, מישאל ועזריה לעשות כן ונזרקו לכבשן האש. אבל הם לא ניזוקו מן האש וניצלו באורח פלא. בעקבות הצלתם בירך המלך את אלוהי ישראל והעלה לגדולה את השלושה. דניאל היה פותר תעלומות וחלומות: הוא פתר לנבוכדנאצר את חלום האילן [פרק ד, אילן = עץ בארמית. המילה אילן נטמעה בעברית של לשון חז"ל כמילה נרדפת לעץ, ומכאן הצירופים: פירות האילן (משנה, מסכת ברכות, פרק ו משניות א-ב), ראש השנה לאילן (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א משנה א)], ולמלך בלשאצר - את הכתובת המסתורית שכתבה יד נעלמה על קיר הארמון בליל המשתה. חכמי המלך לא הצליחו לקרוא את הכתובת, ובעצת המלכה-הגבירה הזעיק המלך את דניאל. דניאל קרא את הכתובת "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין" ופירש אותה: "מָנָה אלוהים את מלכותך וְהִשְׁלִימָהּ. נשקלת במאזניים וְנִמְצֵאתָ חסר; נפרסה מלכותך וְנִתְּנָה לְמָדַי ופרס" (דניאל ה 25 - 28). בסיום חלקו הראשון של הספר (פרק ו) מופיע סיפורו של דניאל בגוב האריות: השרים בחצר המלך קינאו בהצלחתו של דניאל וביקשו להכשילו "בְּדָת אֱלָהֵהּ" (דניאל ו 6) - בתחום עבודת האלוהים. בעצתם אסר המלך על תפילה לאל כלשהו במשך 30 יום, ומי שיתפלל  - ייזרק לגוב אריות. דניאל המשיך להתפלל שלוש פעמים ביום, ונשלח לגוב האריות - אבל יצא ללא פגע כי האמין באלוהיו (ו 24). הצלתו של דניאל מגוב האריות הביאה להכרה של המלך באלוהי ישראל - "ודניאל הזה הצליח במלכות דרייווש ובמלכות כורש הפרסי" (ו 29; בתרגום מארמית).
החלק השני של ספר דניאל (פרקים ז-יב) כולל תיאורי אפוקליפסה - חזיונות ובהם חיות טרף שראה דניאל ולא הבין את פשרם. מלאך הסביר לדניאל את פשר החזיונות וגילה לו סודות ורזים על עתיד המלכויות - כנראה בבל, מדי, פרס ויוון - על מהלך ההיסטוריה העולמית ועל "אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דניאל י 14). ספר דניאל מסתיים בחזון אחרית הימים (יא 40 - 45), ב"עֵת צָרָה" ובתחיית המתים (דניאל יב 1 - 2) ונחתם בדברי המלאך על קץ האדם: "וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין (=הימים)" (יב 13).  
ספר דניאל נכתב בשתי שפות - רובו בארמית ומיעוטו בעברית. שמות המלכים הנזכרים בחלקו הראשון של הספר מעידים כי הוא נתחבר בתקופת שלטון פרס, אך הספר כולו נחתם ככל הנראה בימי מרד החשמונאים.  

ספר עזרא ונחמיה
שני הספרים, עזרא ונחמיה, נחשבים לפי מניין ספרי המקרא לספר אחד, שנכתב בידי עזרא בן שְׂרָיָה הכוהן. כל אחד מן הספרים נקרא על שם גיבורו - עזרא בן שְׂרָיָה הסופר  ונחמיה בן חֲכַלְיָה. ספר עזרא, כמו ספר דניאל, נכתב בשתי שפות - עברית וארמית. בחלקו הראשון של ספר עזרא (א-ו) מסופר על 22 השנים - מהכרזת כורש  ותחילת שיבת ציון עד חנוכת בית המקדש השני. פרק א פותח בהכרזת כורש, וכולל פירוט של כלי המקדש שנבוכדנאצר בזז וכורש החזיר. פרק ב מציג את שמות העולים מבבל לירושלים, על משפחותיהם, מקום מוצאם ומספרם. בפרק ג - שני אירועים הקשורים לחידוש עבודת ה' בירושלים: בניית המזבח והנחת היסודות לבית המקדש השני, שבנייתו מתוארת בפרקים ד-ו. פרקים ז-י עוסקים בעליית עזרא בן שריה לירושלים ופעולותיו בעיר, כולל  מאבקו בנישואי תערובת ובנשים הנוכריות (פרקים ט-י). הספר מסתיים בפירוט שמותיהם של בתי האב שהחליטו לגרש את נשותיהם הנוכריות.
ספר נחמיה כולל את זיכרונותיו (פרקים א-ז) של נחמיה מן הימים ששהה בשושן הבירה ועד עלייתו לירושלים ומעשיו שם. נחמיה מתאר את הדיווח שקיבל על מצבה העגום של ירושלים (פרק א) ואת פנייתו אל המלך: "תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה... וְאֶבְנֶנָּה" (נחמיה ב 5). ואמנם המלך נענה לבקשת נחמיה ומינה אותו לשר (פחה) על יהודה. נחמיה הגיע לירושלים (445 - 444 לפני הספירה), ערך סיור לילי בחומה ההרוסה, וקיבל את הסכמת ראשי העם לשיקומה ולבנייתה (פרק ב). בניית החומה העלה את חרון אפם של אויבי יהודה, והם החליטו "לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ד 2). מזימת האויבים לא ריפתה את ידיהם של בוני החומה, והם המשיכו בעבודתם והתכוננו למלחמה, ככתוב: "אַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח" (נחמיה ד 11).  נחמיה עסק לא רק בבניין העיר אלא גם בתיקון החברה. הוא יזם פעולות לטובת העניים ולצמצום הפער החברתי ביהודה (פרק ה). פרקים ח-יב 26 קוטעים את זיכרונותיו של נחמיה, ועוסקים בתקנות עזרא, ובהן הקריאה בתורה בציבור, שמחת  ראש השנה, חגיגה רבתי של חג הסוכות בירושלים (פרקים ח-ט) וחתימת העם על האמנה - ההתחייבות של תושבי יהודה ללכת בדרכי ה' (פרק י). בסיום הספר (נחמיה יב 27-יג) חוזר נחמיה לזיכרונותיו ומתאר את חנוכת חומת ירושלים ואת התקנות שקבע, ובהן תקנות לשמירת השבת ולמניעת נישואי תערובת.

ספר דברי הימים (א, ב)
ספר דברי הימים חותם את חלק הכתובים ואת כלל ספרי המקרא. זהו ספר היסטורי רחב היקף המתאר את תולדות עם ישראל "מהתחלה ל'התחלה', מראשית תולדותיו באדם הראשון עד התחלתם החדשה בהצהרת כורש." שם הספר מעיד על תוכנו ועל סוגו הספרותי, וכולל הפניות לספרים היסטוריים הנזכרים במקרא, כגון "ספר מלכי יהודה/ישראל" (ספר מלכי ישראל: דברי הימים א, ט1; דברי  הימים ב, כ 34 – ועוד. ספר מלכי יהודה: דברי הימים ב, כה 26 – ועוד). ייחודו של הספר במקורותיו  המקראיים - הנמצאים בעיקר בספרים שמואל ומלכים, אבל גם בתורה, בספר יהושע, במגילת רות, בספר עזרא ונחמיה ועוד. לפי חז"ל נכתב הספר בידי עזרא ונחמיה, אך מלשון הספר ותוכנו עולה, שהוא נתחבר בתקופת הבית השני. במקור היה דברי הימים ספר אחד, אך בשל היקפו (65 פרקים) החליטו לחלקו לשני חלקים (כמו הספרים שמואל ומלכים).
ספר דברי הימים פותח בתשעה פרקים של רשימות יחס - מן האדם הראשון ועד שאול המלך. רוב הפרקים בספר (י-כט) מתארים את ימי מלכותם של שאול ודויד, והספר נחתם בציון מות דויד והמלכת שלמה. דברי הימים ב' פותח בתיאור מלכות שלמה ובניית בית המקדש. (פרקים א-ט). שאר פרקי הספר מביאים סקירה של תולדות מלכי יהודה והאירועים המרכזיים עד גלות בבל -  משך זמן של 430 שנה בערך. מחבר ספר דברי הימים "כתב מחדש את תולדות ישראל" – עד לימי שיבת ציון. אך הוא השמיט מעשים אירועים מביכים מחיי דויד המלך, כגון פרשת דויד ובת שבע, אמנון ותמר ומרד אבשלום, כמו גם עניינים "שיש בהם גנות לשלמה" כגון אהבתו של שלמה המלך לנשים נוכריות (מלכים א, יא). וזאת על רקע מגמתו של ספר דברי הימים: "ומה שלא נכתב כאן... משום כבודו של דויד, שאינו רוצה לדבר בזה הספר שום זילות לבית דוד" (פירוש רש"י, דברי הימים א, ב 9). ועם זאת, מחבר הספר "לא חס.. על בניו ועל בני בניו של שלמה, מלכי בית דויד", והביא דברים  בגנותם שאינם נזכרים כלל בספר מלכים.
מקורותיו העיקריים של מחבר דברי הימים היו, כאמור, הספרים שמואל ומלכים, אך עמדו לפניו עוד מקורות, שמקצתם נזכרים בשמם, כגון "דברי הימים למלך דויד", "דברי גד החוזה", "ספר מלכי ישראל", ועוד. ספר דברי הימים כולל ידיעות רבות שאינן ידועות מספרי מקרא אחרים ונוגעות למינהל המלכותי, למפעלי הבנייה של מלכי יהודה ולבניית בית המקדש הראשון. דברי הימים ב מסתיים בהכרזת כורש, ובאירוע היסטורי זה נחתם הספר - ואתו התנ"ך כולו.


העשרה - קישורים
• מידע על דניאל, על ספר דניאל ועל קבר דניאל - באתר דעת.

• על מקומו של ספר דניאל בתנ"ך - באתר כיפה.

• מאמר של יאיר זקוביץ, ספר דברי הימים כפרשן - באתר הספרייה הוירטואלית של מטח.

• מאמר של שרה יפת, ספר דברי הימים: חיבור היסטורי - באתר הספרייה הוירטואלית של מטח.

• מאגר מידע ובו מאמרים על עזרא-נחמיה וציורים המתארים סצנות מספר דניאל - באתר מקראנט.

• מאמר של יהודה איינזברג, האמנה - ההחלטות של עולי הגולה (ספר נחמיה) - באתר דעת.

 

  

עזרא ונחמיה נחשבים לספר אחד במניין כ"ד ספרי המקרא.
ספר דברי הימים (ב) מציג סקירה של מלכי יהודה, ואילו ממלכת ישראל נזכרת רק בזיקה לאירועים בממלכת יהודה.
פת בג המלך - מאכל שאחד ממרכיביו היה בשר, ומכאן בעיית כשרותו.
"...אשר לא שלטה האש בגופם, ושער ראשם לא חורך, ומעיליהם לא שונו, וריח אש לא עבר בהם" (דניאל ג 27 בתרגום לעברית, שמואל הכהן ויהודה קיל, הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ד - 1994, עמ' עז). חשוב לציין, כי בסיפור זה לא מופיע דניאל עצמו - אלא רק שלושת חבריו. פרק ג הוא היחיד בספר שבו דניאל אינו נזכר, אבל מפרק ד ואילך הכתוב חוזר לסיפור דניאל - ואילו שלושת חבריו אינם נזכרים עוד. סיפור זה של חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש משמש אב טיפוס לתופעת קידוש ה' במסורת היהודית, כפי שפוסק רמב"ם בספרו משנה תורה (ספר מדע, הלכות יסודי התורה, פרק ה הלכה ד). הסיפור שולב גם בתפילות ישראל - בסדר הסליחות (ובכלל זה בסליחות הנאמרות בתענית ציבור): "מי שענה לחנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש - הוא יעננו".
התרגום לעברית - מתוך: דניאל - סדרת דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ח - 1988.
ונראה שהכוונה לארבעה מלכי פרס, ואחריהם - מלך יוון (אלכסנדר מוקדון), ואחריו - תתפצל ממלכת יוון (בית תלמי ובית סלווקוס), ומלך אחד "יִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל" (דניאל יא 36) - כנראה אנטיוכוס אפיפנס.
פסוק זה מספר דניאל שובץ בתפילת "אל מלא רחמים" שאותה נוהגים לומר לזכרם של המתים.
בספר דניאל 357 פסוקים, כ- 200 מהם בארמית.
חז"ל הכירו בזמנו המאוחר של הספר וייחסו את כתיבתו לאנשי כנסת הגדולה (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמ' א). במחקר יש דעות שונות על זמנו של הספר ועל מקום כתיבתו.
"עזרא כתב ספרו" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמ' א). ויש הטוענים כי אף על פי ששניהם נחשבים לספר אחד, מדובר בשני ספרים שונים, וכי ספר עזרא "או לכל הפחות חלקו" היה המשך לספר דברי הימים. ועוד בנושא זה בהרחבה: מרדכי זר-כבוד, עזרא ונחמיה - מבוא, סדרת דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ח - 1988, עמ' 7.
ואלה חלקי הספר הכתובים בארמית: עזרא ד 6 - 24; ה6 - ו 18; ז 12 - 26.
"וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא דְנָה בְּחֶדְוָה" (עזרא ו 16).
בכתבי יד אחדים, כמו כתר ארם צובה, ספר דברי הימים הוא הראשון בחלק הכתובים, כנראה מפאת גודלו. בתרגום השבעים סודרו הספרים על פי סוגם הספרותי, ולכן ספר דברי הימים, שהוא ספר היסטורי, נמצא אחרי ספר מלכים ולפני עזרא. תרגום זה כולל את עזרא א (עזרא) ועזרא ב (נחמיה).
שרה יפת, "ספר דברי הימים: חיבור היסטורי", בתוך: שרה יפת (עורכת), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, גיליןן יד, תשס"ד - 2004 עמ' 104.
מחבר ספר דברי הימים "משתמש במקורותיו באופן סלקטיבי". מטרתו איננה למסור את המקורות במלואם, אלא להסתייע בחלקים מהם "ההולמים את מטרותיו". אפשר למצוא בדברי הימים חומר שהועתק מן המקורות "בדייקנות מילולית כמעט", חומר שעבר "עריכה מקיפה" וגם כזה שנמסר "בקיצור נמרץ". ניכר שמחבר דברי הימים מודע לחשיבותם של המקורות ב"אימות התיאור ובחיזוק תקפותו" (שרה יפת, "ספר דברי הימים: חיבור היסטורי", בתוך: מ' ויינפלד, ח"י גרינפלד (עורכים), שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, גיליון יד, תשס"ד - 2004).
"עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו, מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה. ומאן אסקיה (=ומי סיימו?) נחמיה בן חכליה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף טו עמ' א).
הדבר נלמד מלשונו המאוחרת של הספר, הכוללת מילים פרסיות, השפעות ארמיות, וניצני לשון חז"ל. בספר נזכרים אירועים מימי שלטון פרס (כגון דברי הימים א, ג 19; דברי הימים ב, לו 22 - 23). וכאמור, ספרי מקרא אחרים משמשים מקורות לספר דברי הימים, ובהם ספרים שנכתבו בתקופת הבית הראשון ובגלות בבל.
ברשימות היחס נזכרים עשרה מתוך שנים עשר שבטי ישראל, לא כולל שבטי זבולון ודן. רשימות היחס של שלושה שבטים – יהודה, לוי ובנימין – הן המפורטות ביותר בספר זה.
ממלכת ישראל נזכרת בסקירה רק בזיקה לאירועים בממלכת יהודה.
ועם זאת ספר דברי הימים מציג את ההסבר (שאינו מופיע בספר שמואל) להחלטת ה' למנוע מדויד את בניית בית המקדש:"וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר: דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי." (דברי הימים א, כב 8).
ובכלל זה – תיאורים שליליים של מלכי בית דויד הנזכרים לטובה בספר מלכים - חזקיהו ויאשיהו (עיין ערכים באתר זה). ועוד בנושא – יהודה קיל, מבוא לספר דברי הימים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ו – 1986, חלק ראשון עמ' 18 – 21.
"דִּבְרֵי הַיָּמִים לַמֶּלֶךְ דָּוִיד" (דברי הימים א, כז 24), "דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דברי הימים א, כט 29), "סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים ב, כ 34).
לדוגמה - מינוי הלוויים כמשרתי הארון אחרי העלאתו לירושלים (דברי הימים א, יג, טו-טז), הכנות דויד לבניית המקדש (דברי הימים א, כב-כח), מסע שלמה לחמת צובה ובניין ערי מסכנות בחמת (דברי הימים ב, ח 3-4), רשימת ערים שבנה רחבעם (דברי הימים ב, יא 5-12) ועוד.
"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ... וְיָעַל" (דברי הימים ב, ל 22 - 23).

 

     מושגים והערות
  

 
מעט יוצרים לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.