כינוי זה לאליהו הנביא נזכר בספרים מלכים א-ב פעמים אחדות, לדוגמה - מלכים א, יז 1; מלכים ב, א 3, 8. מקובל לפרש את הכינוי "תשבי" כנגזר משם עירו של אליהו - בדומה לכינויים שניתנו לנביאים אחרים לפי שם עירם, כגון אחיה השילוני - מן העיר שילה (מלכים א, יא 29), מיכה המורשתי - מן העיר מרשה או מורשת גת  (מיכה א 1).לא ברור לאיזו עיר בגלעד מתכוון הכינוי "התשבי". הקושי בזיהוי העיר ניכר כבר בתרגום הארמי לנביאים (תרגום יונתן בן עוזיאל) המפרש "מן תושב". בתרגום השבעים לתורה ובקדמוניות היהודים  של יוסף בן מתתיהו נקראת העיר תֵּשֶׁב, אבל עיר בשם זה לא נזכרת כלל במקרא. לפי מסורת תלמודית  היה אליהו הנביא מיבש גלעד, ולפי דעה אחרת - מן העיר תשבה שבגלעד. ויש הגורסים כי הכינוי "התשבי" הוא שיבוש של המילה "תושב".