דף הבית > דבורה הנביאה
 
דבורה הנביאה

דבורה, "אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת"  (שופטים ד 4), "אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (ה 8), שפטה את ישראל אחרי אהוד בן גרא. במקרא נזכרות עוד נביאות,  אך דבורה היא "הדמות השלימה והמפורטת ביותר של נביאה", שהייתה נוסף על כך גם שופטת - מינוי בלתי רגיל בעולם הגברי של אותם ימים. נראה שבזכות היותה נביאה התמנתה לשופטת והייתה "למנהיגתו של העם" גם בזמן שלום וגם בעת מלחמה.  דבורה הייתה נשואה, אך המקרא אינו מספר דבר על חייה האישיים. המקרא רק מדווח על דרך הנהגתה כשופטת: היא נהגה לשבת "תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה... בְּהַר אֶפְרָיִם",  ובני ישראל - ולא רק בני שבטה (אפרים) או בני השבטים הסמוכים - היו באים אליה למשפט (ד 5).  בעת ההיא היו בני ישראל נתונים תחת עול הכנענים, ששלטו במובלעת הגדולה בעמק יזרעאל והיו לוחמים מיומנים וחמושים. בראשם עמד יבין מלך חצור אשר לו "תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל"  והוא לחץ את ישראל במשך 20 שנה. דבורה, שהייתה נביאה ומנהיגה, איתרה את האיש הראוי לעמוד בראש המערכה נגד הכנענים - ברק בן אבינועם. היא ציוותה עליו בשם ה' לגייס 10,000 לוחמים משבטי זבולון ונפתלי ולמשוך את חיל הרכב של יבין, בראשות שר צבאו סיסרא, אל נחל קישון, ושם ייתן אותם ה' בידו.  אף שהייתה מנהיגה, לא ייעדה דבורה לעצמה תפקיד כלשהו במלחמה, אך ברק התנה את קבלת התפקיד בהשתתפותה: "אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ" (ד 8). תגובת ברק מעידה על מעמדה הרם של דבורה, אך הייתה למורת רוחה. היא הסכימה לדרישת ברק אך ניבאה: "בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא" (ד 9) - ונבואתה זו מתפרשת כעונש לברק: תהילת הניצחון לא תהיה שלו - אלא של אישה. דבורה קבעה את זמן היציאה לקרב (ד 14) - וברק וצבאו הביסו את צבא סיסרא, "לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד" (ד 16). סיסרא עצמו ברח ברגל אל מאהל חבר הקיני,  ושם פיתתה יעל את סיסרא הרגה אותו ביתד האוהל, ומסרה אותו לידי ברק (ד 17 - 22). אחרי ניצחון דבורה וברק הוכנעו הכנענים, "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (ה 31).
שירת דבורה (פרק ה) - שיר הניצחון של דבורה וברק - מציגה גרסה מעט שונה לאירועים. לפי השירה, "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ" באויבי ישראל (ה 20), והשבטים שהשתתפו במערכה כללו את אפרים, בנימין, מנשה, ויששכר - נוסף על זבולון ונפתלי (הנזכרים בפרק ד). שירת דבורה היא ביטוי לפן האישי של דבורה - "לטוב ולרע". דבורה מזכירה את עצמה ואת תפקידה כמה פעמים במהלך השירה.  היא באה חשבון עם השבטים שלא השתתפו במלחמה, ומשבחת את השבטים שהצטרפו אליה (ה 14 - 18). דבורה מזכירה בשירתה גם נשים אחרות שהיו קשורות למלחמה בסיסרא: יעל אשת חבר הקיני, שהרגה אותו בתעוזה (ה 24 - 27), ואם סיסרא, הנשקפת מייבבת מבעד לחלון, מחכה לשווא לשובו של בנה מן הקרב (ה 28 - 30).

 

 

 

חז"ל קישרו את השם "לפידות" להדלקה: "שהייתה עושה פתילות למקדש" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יד עמוד א). ובעקבות המדרש, שמואל בס בשירו "דבורה וברק", יצר את הזיקה בין השם "לפידות" לאש הלפיד וללהבה, כסמל לאישיותה של דבורה: "הָשְׁלַךְ דְּבָרָהּ כְּלַפִּיד לִלְבָבוֹ... אִשָּׁה הַחוֹצְבָה בַּלַּהֶבֶת" (בתוך: מלכה שקד, לנצח אנגנך - המקרא בשירה העברית החדשה - אנתולוגיה, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תשס"ה - 2005, עמ' 445).
דבורה היא אחת מארבע הנביאות הנזכרות בשמן במקרא - מרים, דבורה, חולדה ונועדיה - אבל רק עליה נאמר הצירוף "אִשָּׁה נְבִיאָה". מלבדן נזכרת אשתו של ישעיהו הנביא בתואר "נביאה".
עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, ספריית אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ג - 1983, עמ' 50, 53.
ובמדרש אגדה נאמר: "'והיא יושבת תחת תומר': לפי שאין דרכה של אישה להתייחד [עם גברים] בתוך הבית, ישבה בצלו של דקל והייתה "מלמדת תורה לרבים" (ילקוט שמעוני לספר שופטים, רמז מב).
מרבית השופטים (חוץ משמואל הנביא והשופט) פעלו בתחום של שבט אחד ולעתים גם בתחומם של כמה שבטים סמוכים, אך לא כמנהיגים של כלל שבטי ישראל.
"רכב ברזל" הוא מרכבת מלחמה הרתומה לסוס, שאתו יכלו הלוחמים להגיע במהירות ממקום למקום. חסרונו - משקלו הכבד, וזאת הסיבה שה' ציווה על ברק למשוך את סיסרא לנחל קישון, אזור של אדמה רכה שבה התקשו כלי רכבו לנוע - "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם,נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן" (שופטים ה 21). לבני ישראל לא היה "סוס ורכב" עד ימי שלמה.
המושב שדמות דבורה בגליל התחתון, מצפון מזרח להר תבור, נקרא על שם דבורה הנביאה, שכינסה במקום זה את לוחמי ברק למלחמה בסיסרא.
חבר הקיני היה אחד מבני חובב, הוא יתרו חותן משה. על חבר הקיני מסופר כי נפרד מיתר בני חובב "וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵילוֹן בצענים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ" - באזור שממזרח להר תבור (שופטים ד 11).
"עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שם 7); "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר" (שם 12).

 

     מושגים והערות
  

 
לגרסת טקסט והדפסה
 
 
כתיבה: פיליפ, טריה (ד"ר); קם, מתיה
 
  © כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית

החומר במאגר זה מיועד לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים - לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר בלי הסכמה מראש בכתב של בעלי זכויות היוצרים המופיעים בתחתית כל פריט.